תביעות לפי חוק הספאם
עו"ד אמנון מלמד
שיין, מלמד, שיין ושות' – משרד עו"ד

חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 40) התשס"ח-2008 (להלן: "חוק הספאם") נכנס לתוקפו בחודש דצמבר בשנת 2008 ומהווה בשורה צרכנית בעלת משמעות חברתית וכלכלית נרחבת. החוק נועד להתמודד עם תופעת הפצת דואר זבל, אשר לה השלכות כלכליות משמעותיות, וקובע כי שליחת דואר פרסומי ללא קבלת הסכמה מראש, הינה אסורה ע"פ חוק, ואף בנסיבות מסוימות עלולה להחשב כעבירה.

המחוקק קבע פיצוי בסך שך 1,000 ש"ח בגין כל הפרה – ככלי הרתעתי ובמטרה לצמצם את התופעה הפסולה.

ע"פ החוק, ספאם יחשב ככזה בכפוף לתנאים המצטברים הבאים:
ראשית, על המסר להיות מופץ באופן מסחרי.
שנית, תכליתו של המסר הינה לעודד רכישת מוצרים ו/או שירותים.
שלישית, המסר נשלח באמצעות דואר אלקטרוני, מסרון SMS, פקסימיליה או מערכת חיוג אוטומטית (דהיינו, פניות טלפוניות בנושאים מסחריים אינם נחשבים כדואר זבל בהתאם לחוק).
המסר נשלח מבלי שהנמען נתן הסכמתו המפורשת מראש. בעניין זה יצוין כי ישנם שני מודלים שונים של הסכמה – הראשון גישת ה-Opt-In. השני, גישת ה-Opt-Out. ע"פ גישת ה-Opt-Out, אשר אומצה בשיטת המשפט האירופית – הרי שנמען מסכים לקבל דברי דואר כל עוד לא הודיע אחרת, כלומר כל עוד לא ביצע פעולה אקטיבית לביטול הכללתו במאגר הדיוור. ע"פ גישת ה-Opt-In, אשר אומצה בשיטת המשפט בישראל – על הנמען לתת מראש את הסכמתו הפוזיטיבית לשליחת דברי דואר, ורק אם עשה כן – ניתן לשלוח לו דברי פרסומת. כלומר, החוק בישראל קובע במפורש כי על נמען לתת הסכמתו המפורשת על מנת שניתן יהיה לשלוח לו דברי פרסומת, בהתאם לחוק. החוק בישראל, אם כן, לא מסתפק בהסכמה "משתמעת" או הסכמה "אגבית" ונדרש לקבל את הסכמתו המפורשת של הנמען.

יודגש כי החוק מאפשר לתבוע פיצוי, ללא צורך בהוכחת נזק מצד הנמען. כלומר, ככל ונשלחה הודעה פרסומית ע"י מפרסם בניגוד להוראות החוק – קמה לנמען הזכות לדרוש פיצוי של עד 1,000 ש"ח בגין כל הפרה. להשלמת התמונה יצויין כי רוב הודעות הספאם כוללות אפשרות לבצע "הסרה" מרשימת התפוצה, אם באמצעות שליחת הודעה למפרסם ואם בכל דרך אחרת. עולה השאלה האם נדרש מהנמען לבצע או לכל הפחות לנסות לבצע הסרה, על מנת שיהיה זכאי לפיצוי ע"פ חוק. שני פסקי דין שנדונו בבית המשפט העליון דנו בסוגיה זו ונקבע כי לא חלה כל חובה לבצע הסרה בהתאם לחוק, על מנת להיות זכאים לפיצוי, וזאת מהטעמים הבאים:
ראשית, היות ומדובר בדרישת פיצוי "ללא הוכחת נזק", הרי שלא נדרש מהנמען להוכיח כי פעל להקטנת הנזק (באמצעות פעולת הסרה). זאת, בניגוד לתביעות פיצוי בהם נטען לנזק.
שנית, החשש כי ביצוע הסרה יוביל לוירוסים שיש בהם לפגוע בנמען ו/או כי שליחת הודעת הסרה רק תאמת את כתובת השואר האלקטרוני או פרטיי הטלפון של הנמען.

לסיכום, ההלכה בכל הנוגע לחוק הספאם עודנה מתגבשת, אולם הכיוון ברור, והוא לאפשר לנמענים שלא להיות מוטרדים, חזור ושוב, מהודעות ספאם למיניהם, לדרוש מבית העסק פיצוי ולהיות זכאי לקבלת תמורה במקרים בהם נשלחו הודעות ספאם, בניגוד לקבוע בחוק ובפסיקה. להרחבה בנושא ומענה על שאלות ספציפיות ניתן ליצור קשר עם משרדנו.